שאלות ותשובות נפוצות – הריון ולידה

שאלה: עברתי את גיל 35, אמורה לבצע בדיקת מי שפיר אך חוששת מאוד. האם יש דרך להימנע מבדיקה פולשנית ובכל זאת להבטיח שהעובר שלי בריא? האם בדיקת DNA עוברי בדם האם מספיקה?

תשובה: עבור נשים רבות ההחלטה אילו מהבדיקות לבצע בהריון אינה קלה. לכל בדיקה יש יתרונות וחסרונות וכמות המידע הקיימת מקשה כמובן על קבלת החלטה. אנסה לכן לעשות קצת סדר. תחילה יש להבדיל בין בדיקות אבחנתיות לבדיקות סקר לאיתור הריונות עם תסמונות כרומוזומליות (השכיחה בהן הינה תסמונת דאון = טריזומיה 21). הבדיקות האבחנתיות הינן בדיקת סיסי השליה המתבצעת בשבועות 11-13 להריון ודיקור מי השפיר המתבצע משבוע 16 ואילך. בדיקות אלה נותנות תשובה חד משמעית לגבי קיומה או העדרה של הפרעה כרומוזומלית בעובר. חסרונן בהיותן פולשניות ובסיכון להפלה (סיכון של 1:200 בדיקור מי שפיר, גבוה יותר בסיסי שליה). בדיקות הסקר לעומתן נועדו לאתר הריונות בסיכון לתסמונת דאון על מנת להגדיר למי מהנשים מומלץ שיעברו בדיקה אבחנתית. בדיקות הסקר המסורתיות כוללות בדיקת אולטרהסאונד (שקיפות עורפית) ואת בדיקות הסקר הביוכימי המתבצעות בטרימסטר הראשון והשני להריון. בשנים האחרונות הצטרפה לבדיקות הסקר טכנולוגיה חדשה המאפשרת בדיקת המטען הגנטי של העובר בדם האמהי (NIPT- Non Invasive Prenatal Diagnosis). הבדיקה מתבצעת על ידי בדיקת דם פשוטה יחידה לאישה ההרה, אינה כרוכה בסיכון להריון וניתן לבצע אותה החל משבוע 10 ואילך. הבדיקה יעילה יותר מבדיקות הסקר המסורתיות כיוון שהיא מאתרת  99% מההריונות עם תסמונת דאון (לעומת 80-95% בסקר המסורתי). בנוסף,פחות מ 1% הנשים יקבלו תשובה חיובית שתצריך המשך ברור על ידי בדיקה אבחנתית – פולשנית (לעומת 5% בסקר המסורתי). בדיקת ה NIPT יעילה (אם כי מעט פחות) גם באיתור התסמונות הכרומוזומליות השכיחות האחרות (טריזומיה 18,טריזומיה 13 והפרעה במספר כרומוזומי המין X ו  (Y.יעילות הבדיקה פחותה כשמדובר בהריון תאומים ובמצבים מסוימים נוספים. הבדיקה מבוצעת באופן פרטי וכרוכה לכן בתשלום. בנוסף,בדיקת ה NIPT אינה מומלצת כיום לאיתור הפרעות הקשורות בשינויים במקטעים קטנים יותר בכרומוזומים. מצבים אלה, אשר עלולים להיות קשורים בבעיות משמעותיות בילד שיולדואשר שכיחותם גבוהה מזו של תסמונת דאון באוכלוסייה,ניתן לאתר עלי ידי טכנולוגית הצ’יפ הגנטי בבדיקת מי השפיר (או בסיסי השליה).

כיצד משפיע הגיל על ההחלטה איזו בדיקה לבצע?

 הסיכון לתסמונת דאון עולה עם הגיל (וכך גם הסיכון להפרעות כרומוזומליות אחרות הקשורות במספר הכרומוזומים).גיל האישה קובע לכן את הזכאות לבדיקת מי שפיר (נשים מעל גיל 35 בלידה זכאיות לבדיקה על חשבון משרד הבריאות). ואולם הסיכון לתסמונת דאון בהריון הספציפי נקבע באופן מדויק יותר בהתאם לתוצאות בדיקות הסקר (שקיפות עורפית ובדיקות הסקר הביוכימי) בשקלול עם הגיל והוא זה שצריך לכוון את ההחלטה איזו בדיקה נוספת אם בכלל לבצע. לעומת זאת, שכיחות תסמונות הקשורות במקטעי כרומוזומים קטנים יותר ואשר ניתנת כאמור לגילוי על ידי ביצוע צ’יפ גנטי במי השפיר, אינה תלוית גיל וההחלטה אם לבצעה צריכה להתקבל לכן ללא קשר לגיל האישה. חשוב לציין כי בהעדר ממצאים חריגים בעובר בדיקה זו כרוכה בתשלום.

כל האמור לעיל אינו נוגע להריונות בהן התגלו ממצאים לא תקינים בבדיקות הסקר השונות כגון ממצאים חריגים בסונר (סקירת מערכות מוקדמת, סקירת מערכות מאוחרת ובדיקות אולטרסאונד אחרות) או ערכים חריגים מסוימים בבדיקות הסקר הביוכימי. במקרים אלה מומלצת בדרך כלל בדיקה אבחנתית לאחר יעוץ גנטי.

בכל מקרה, טרם קבלת החלטה על ביצוע בדיקה זו או אחרת ולאור מורכבות הנושא כדאי להיוועץ ביועץ גנטי.

שאלה: האם כדאי לבצע סקירת מערכות שלישית בהריון?

תשובה: בשליש השלישי להריון, בדרך כלל בשבועות 30-34 מומלץ להעריך את גדילת העובר בבדיקת אולטרסאונד. הערכה זו נועדה לזהות עוברים עם הפרעות גדילה ובעיקר תת גדילה. איתור עוברים אלה,מעקב תכוף אחריהם בשארית ההיריון וילוד מוקדם במידת הצורך מאפשרת הפחתת שעור תמותת עוברים וילודים. בישראל, אין המלצה לביצוע סקירת מערכות למומים בשליש השלישי להריון, בהריונות בסיכון נמוך. ואולם אפשרות זו זמינה לביצוע באופן פרטי.

העובר ובעיקר המח העוברי ממשיכים להתפתח לאורך כל ההיריון. חלק ממומי המח מתבטאים רק בשלבים מאוחרים של ההיריון (טרימסטר שני מאוחר וטרימסטר שלישי). בעבודה ממרכז רפואי יחיד בישראל נמצא ( אפשר לתקן במחקר? ) כי מבין 57 עוברים שעברו הפסקת הריון בגין מומי מח, כ 40% לא ניתן היה לגלות בבדיקות הסקר המוקדמות יותר. סקירה בטרימסטר השלישי יכולה לגלות בנוסף מומי כליות שלא התבטאו קודם, מומי שלד, מומי לב ומומים במערכת העיכול כגון אטרזיה (חוסר עבירות) של הושט העלולים להתבטא רק בשלבי הריון מאוחרים.

מה קורה עם מגלים מום משמעותי בהריון מתקדם?

אבחון מום מאפשר קבלת יעוץ מגורמים מקצועיים (אורתופדי/כירורגי/קרדיאלי וכו’), הכנת הצוות המיילד ורופאי הילדים במקרה של צורך בהתערבות מידית לאחר הלידה, נקיטת פעולות מגנות לאחר הלידה (דוגמת טיפול אנטיביוטי מניעתי במקרים של חסימה במערכת השתן) וחשוב לא פחות הכנה של ההורים לקראת לידת תינוק עם מום. במקרים מסוימים יאפשר אבחון המום גם טיפול במהלך ההיריון (לדוגמא במקרים של מומים פתוחים בעמוד השדרה בהם טיפול ניתוחי תוך רחמי עשוי לצמצם את הפגיעה העצבית והתפקודית הנובעת מהמום). בישראל, במקרים שבהם צפויה נכות משמעותית ניתן באישור ועדה מיוחדת להפסיק הריון גם בשלבים מאוחרים במידה וההורים שוקלים זאת.

שאלה: האם מותר לבצע פעילות גופנית ואם כן, איזו פעילות גופנית מומלץ לעשות בהריון? –

תשובה: פעילות גופנית חשובה לשמירת בריאות האם והעובר ומומלץ לעסוק בה באופן קבוע במהלך ההיריון. ביצוע פעילות גופנית במהלך ההיריון תורם לתחושת חיוניות, שומר על הכושר האירובי ומחזק את הגוף. יחד עם זאת לא זה הזמן להתחיל לעסוק בפעילות גופנית אינטנסיבית אם אינך מורגלת בה טרם ההיריון.

במהלך ההיריון, החל משלבים מוקדמים שלו חלים בגוף שינויים פסיכולוגיים  משמעותיים. ביניהם עליית נפח הדם, ירידה ברמת ההמוגלובין ועלית קצב הלב. שינויים אלה יחד עם עליית הצריכה האנרגטית בהריון גורמים לתחושת עייפות ולקושי בביצוע מאמצים שקודם היית מורגלת בהם. אלה שינוים טבעיים, אך יש להתחשב בהם. חשוב להיות קשובים לגוף וליכולותיו ולהתאים את קצב הפעילות הגופנית ליכולות אלה.

מה כן מומלץ?

נשים הרגילות לבצע פעילות אירובית (שחיה, ריצה, רכיבת אופניים) יכולות להמשיך לעסוק בה בעצימות הרגילה או בעצימות פחותה בהתאם ליכולתן. לנשים שאינן מורגלות בביצוע פעילות גופנית ובכל זאת מעוניינות לבצע פעילות בהריון מומלץ להתחיל בפעילות ארובית קלה כגון הליכה במשך כחצי שעה. במידה והפעילות הינה מורכבת ומודרכת (כדוגמת פילטיס, יוגה, שעורי עיצוב) מומלץ לעדכן את המורה בנוגע להריון ולקבל ממנו הדרכה מתאימה לגבי תרגילים מומלצים ומאילו תרגילים כדאי להימנע. נשים הרגילות לבצע אימונים בחדר כושר יתייעצו עם מדריך מוסמך לעבודה עם נשים הרות לגבי תכנית האימון המומלצת בהריון.

מה לא מומלץ?

לא מומלץ לעסוק בסוגי ספורט המסכנים אותך בחבלה ובעיקר בספורט העלול לגרום לחבלת בטן כגון קיקבוקסינג.

מומלץ להימנע מפעילות גופנית בזמנים בהם את חווה עייפות גדולה מהרגיל או חולשה שכן במצבים אלה עולה הסיכון לחבלה.

יש כמובן להקפיד על שתיה מרובה במהלך האימון למניעת התייבשות ועלית חום הגוף.

 ולסיום, חשוב לזכור כי מטרת האימון בהריון אינה ירידה במשקל (ככלל לא מומלץ לרדת במשקל בהריון) ומטרתו העיקרית שמירה על הכושר הגופני האירובי, חיזוק השרירים ושמירה על  תחושה חיונית ובריאה.

שאלה: אני בשבוע הריון מתקדם וחשה פחות תנועות עובר בהשוואה לשבועות קודמים , האם תקין?

תשובה: תחושת תנועות העובר ברחם מתחילה סביב שבוע 20 בהריונות ראשונים (לעיתים מאוחר יותר כתלות במשקל ההרה, מיקום השליה ועוד) ומספר שבועות קודם לכן בהריונות חוזרים. תנועתיות העובר מאשרת לנו כי העובר חש בטוב וכי התפתחותו הנוירולוגית (המוחית) תקינה. תנועות העובר מורגשות תחילה עדינות ובהמשך ברורות יותר. קיימים פרקי זמן בהם העובר ישן ואז לא תחושי תנועות שלו (מחזורי הערות והשינה של העובר נמשכים כ 20 דקות לסירוגין). תנועות העובר פוחתות בתדירותן בשליש האחרון להריון, יתכן עקב  העלייה בגודל העובר והירידה בנפח מי השפיר. הבשלת מערכת העצבים המרכזית גורמת לתנועות העובר להיות מתואמות יותר ואולי גם מסיבה זאת הן נחוות כפחות תדירות.

תנועתיות העובר מושפעת גם ממצבים אימהיים שונים כולל רמות הסוכר בדם האם, צריכת קפאין, צום, רמת פעילות ותרופות שהאם נוטלת.

מתי יש לפנות לבדיקה רפואית?

במידה ואינך חשה תנועות עובר או שתנועות העובר מופחתות מהרגיל יש לפנות למוקד / מיון יולדות להערכה. הברור הראשוני יכלול ניטור עוברי ובדיקת אולטרסאונד להערכת תנועתיות העובר, נפח מי השפיר והערכת גדילת העובר. במקרים רבים הברור הראשוני יהיה תקין ובמקביל תשובי לחוש תנועות ותשוחררי לביתך. יחד עם זאת בחלק מהמקרים הפחתה בתנועות עובר הינה תוצאה של מצוקה עוברית על רקע ירידה באספקת החמצן, לעיתים קרובות על רקע הפרעה בתפקוד השליה ובהקשר לעיכוב גדילה תוך רחמי. במקרים אלה יש צורך בברור והמשך מעקב צמוד ולעיתים אף צורך בילוד. הפרעות נוספות הקשורות להפחתה בתנועות עובר הינן ריבוי מי שפיר, אנמיה עוברית, הפרעה בתנועה על רקע פגיעה מוחית, מחלת עצב- שריר ועוד. מצבים אלה דורשים גם הם המשך ברור.

חשוב שתהיי ערנית לתנועות העובר, בעיקר לאחר שבוע 25. בכל מקרה של הפחתה בתנועתיות העובר מומלץ לפנות בהקדם להערכה רפואית.הערכה תקינה תיתן לך את הביטחון שהעובר חש בטוב ואם לעומת זאת קיים חשד למצוקת עובר חשוב שיאובחן ויטופל מוקדם. במקרים בהם יעלה חשד לעיכוב גדילה (כאשר מדדי העובר ובעיקר היקף הבטן קטנים לגיל ההיריון) תופני להמשך ברור הכולל בין היתר הערכת זרימות הדם בכלי דם עובריים.

סקירת המערכות המכוונת תאפשר לבדוק גם קימום של הסברים אחרים אפשריים להפחתה בתנועות העובר כגון אנמיה עוברית ועוד.

שאלה: טיפולי שיניים במהלך הריון- האם מותר?

תשובה: נשים רבות חוששות לבצע טיפולי שיניים בזמן ההיריון וההנקה מתוך חשש לפגיעה בעובר ובתינוק היונק. ואולם, טיפולי שיניים ככלל, בכל שלבי ההיריון, אינם מעלים את הסיכון למומים או פגיעה בעובר. ובוודאי שאין לדחותם במקרים בהם יש צורך בטיפול דחוף עקב  כאב שיניים או במצבים שבהם דחיית הטיפול עלולה לגרום לפגיעה בשן וצורך בעקירה בהמשך. קיימים חומרי אלחוש והרדמה מקומית המותרים לשימוש בכל שלבי ההיריון כגון לידוקאין. טיפול במשככי כאב ואנטיביוטיקה במידת הצורך צריכים להיות מוגבלים לכאלה המותרים לשימוש בהריון ובהנקה.

מומלץ לבצע בדיקת שיניים תקופתית טרם הכניסה להריון ובמידת הצורך לבצע טיפולי שיניים טרם ההיריון. לנשים שלא בצעו בדיקה טרם ההיריון מומלץ לבצע בדיקת שיניים במהלך ההיריון. טיפול שיניים בטרימסטר הראשון אינו מסוכן כאמור, אלא שלעיתים קשה להרה הסובלת מבחילות לשאתו.

עוד בהקשר זה, נמצא כי קיים קשר בין דלקות חניכיים ולידות מוקדמות. יש לכן לפעול למניעת דלקות חניכיים על ידי צחצוח שיניים קפדני והסרת אבנית על ידי שיננית. טיפולי חניכים אחרים, כגון ניתוחי חניכיים, אינם מומלצים בהריון אלא במקרים חמורים וזאת עקב נפיחות אופיינית של החניכים בהריון המקשה על טיפול מיטבי.

שאלה: אילו מזונות /תוספי מזון חשוב לצרוך בהריון ?

תשובה: תזונה האימהית במהלך ההיריון ישנה חשיבות הן עבור האישה ההרה והן עבור עוברה. תזונה עשירה בוויטמינים ומינרלים כולל אכילת ירקות, פירות וקטניות חשובה בהריון אך לעיתים קרובות אינה מספיקה על מנת לספק את כל צורכי ההיריון. כבר בחודשים טרם הכניסה להריון ועד סוף הטרימסטר הראשון קיימת חשיבות רבה לנטילת חומצה פולית לצורך מניעת מומים פתוחים בתעלה העצבית (Neural tube defects). המינון  היומי המומלץ הינו 400 מיקרוגרם (0.4 מ”ג) ואולם קיימים מצבים בהם המינון המומלץ הינו 4 מ”ג. לדוגמא- בנשים עם הריון קודם/קרוב משפחה עם מום בתעלת השדרה, בנשים עם מוטציה ב MTHFR, בנשים סוכרתיות, בנשים עם השמנת יתר, בנשים עם מחלות תת ספיגה ובנשים הנוטלת תרופות מסוימות. במהלך ההיריון מומלץ לנשים הרות ליטול מולטיוויטמין (דוגמת Prenatal) על מנת לתת מענה לצריכת הוויטמינים המוגברת של האישה ההרה ועוברה. ברזל מומלץ ליטול בנפרד, למניעת אנמיה אימהית וסיבוכי הריון ולידה הקשורים בה. המינון היומי המומלץ הינו 30 מ”ג החל מהשליש הראשון להריון וגבוה יותר במקרים של אנמיה. את תכשירי הברזל מומלץ ליטול עם כוס מים מלאה, שעתיים לפני או אחרי אכילת מוצרי חלב, תוספי סידן, קפאין או ביצים. עדיף ליטול עם מיץ הדרים או ויטמין C להגברת הספיגה.

צריכת הסידן המומלצת בהריון ובהנקה הינה 1000 מ”ג ביום. הסידן חשוב לבניית השלד והשיניים של העובר. סידן מצוי במוצרי חלב, סרדינים, ירקות – בעיקר ירוקים,  קטניות , טחינה (עדיף מלאה), אגוזים ושקדים , פירות כגון תפוזים ופפאיה ופירות יבשים (צימוקים, משמשים ותאנים). בנוסף לצריכת סידן יש חשיבות לצריכת ויטמין D המסייע בספיגת הסידן . לוויטמין D חשיבות גם במניעת זיהומים וחיזוק הערכת החיסונית. מקורות לוויטמין D הינן חשיפה לשמש ומהתזונה. ככלל לא מומלץ לבדוק רמות ויטמין D בכל הנשים ההרות אלא בקבוצות סיכון כי ערכי הסף התקינים אינם ברורים. נשים בסיכון לרמות ויטמין D נמוכות הינן צמחוניות.ויטמין D קיים גם במולטי ויטמינים המומלצים לנטילה בהריון.

חומצת שומן חיונית מסוג אומגה 3 חשובה להתפתחות המח והראיה בעובר והיא מצויה במזונות שונים ובעיקר בדגי ים שמנים כגון סלמון ובאצות. על מנת להגיע לרמה הרצויה מומלץ לצרוך שתי מנות דג בשבוע (כולל טונה בהירה משימורים). יש להימנע מצריכת דגים המכילים רמות גבוהות של כספית כגון מקרל וסטייק טונה.ניתן לקבל אומגה 3 גם מתוספי מזון.

ההמלצות המופיעות כאן הינן בהתאם לנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.

שאלה: מה אסור לאכול בהריון?

תשובה: מזונות/משקאות מסוימים עלולים להזיק לאשה ההרה ולעובר המתפתח ולכן יש להימנע מצריכתם בהריון:

אלכוהול:

צריכת אלכוהול אינה מומלצת בהריון. חשיפת העובר לאלכוהול מעלה סיכון לפרעות גדילה, שינויים בתווי הפנים (דיסמורפיזם), להפרעות קוגניטיביות ולעליה בתמותת עוברים/תינוקות. הנזק עולה ככל שהעובר נחשף לרמות אלכוהול גבוהות יותר. כיוון שאין מספיק נתונים לגבי המינון הבטוח בהריון ההמלצה הינה להימנע משתית אלכוהול לאורך כל ההיריון.

בשר נא ודגים לא מבושלים ומוצרי חלב לא מפוסטרים:

מזונות מן החי עלולים להוות מקור לזיהומים חיידקיים. הירידה בחיסוניות הקיימת בהריון וגורמת לכך שנשים הרות רגישות יותר לזיהומים מסוג זה. זיהום אימהי יכול להיות מלווה גם בפגיעה עוברית. יש  לכן להימנע מצריכת בשר /דגים ופירות ים/ביצים ושלא בושלו דיים (כגון סושי וקרפצ’יו) וכן להימנע מצריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים. (קרמבו מותר כי עשוי מאבקת חלבון שעבר פיסטור).

למניעת חשיפה לזיהומים ממזונות מומלץ להימנע גם מסלטים (כמו סלט חומוס) שאינם נשמרים בתנאי קירור טובים ומגבינות עובש. יש בנוסף להקפיד על שטיפה קפדנית של  ירקות ופירות.

חלק מהדגים (לדוגמא מקרל) מכילים רמות גבוהות של כספית ובשל רעילותו למח העובר יש להימנע מאכילתם בהריון גם בצורתם המבושלת.

שאלה: האם נטילת משככי כאב בהריון מותרת או עלולה לפגוע בעובר? ובכלל אילו תרופות מותר לקחת בהריון?

תשובה: שאלה זו עולה לעיתים קרובות שכן השימוש בתרופות במהלך ההיריון שכיח במקרה של מחלה /כאב חריף או לטיפול במצבים כרוניים.  לעיתים הכניסה להריון נעשית תוך כדי נטילת תרופה קבועה. במקרים אלה עולה השאלה האם העובר המתפתח נחשף לתרופה והאם החשיפה עלולה לפגוע בו. חלק מהתרופות ידועות כטרטוגניות, כלומר, מגבירות את הסיכון להיווצרות מומים מסוימים בעובר, כשהן נלקחות במהלך ההיריון.  נתייחס למספר תרופות שהשימוש בהן שכיח:

תרופות לשיכוך כאבים והורדת חום:

אקמול, פרצטמול (Acamol)- אינהטרטוגנית במינונים המקובלים, נחשבת לתרופת הבחירה להורדת חום וטיפול בכאב בהריון.

קודאין– משמשת לדיכוי שעול. משולב עם אקמול בחלק מהתכשירים לטיפול בהתקררות.  אינה טרטוגנית אך עלולה לגרום לתסמונת גמילה ולדיכוי נשימתי אצל הילוד כשנצרך במינונים גבוהים בסמוך ללידה  ולכן אינה מומלצת לשימוש בהריון.

אספירין– משמשת לטיפול בחום, כאב ובמצבי דלקת. בנוסף משמשת למניעת אירועים טרומבו- אמבולים במצבי קרישתיות יתר ובכלל זה בנשים הרות בסיכון. כאשר ניטלת במינונים גבוהים בשליש השלישי עלולה לגרום לסגירה מוקדמת של ה- ductus arteriosus, כלי דם עוברי. סגירה מוקדמת של כלי דם זה עלולה לפגוע במחזור הדם העוברי ולהביא ליתר לחץ דם ריאתי בילוד. כמו כן עלולה התרופה לגרום להפרעה בקרישת הדם בפגים ותינוקות במשקל לידה נמוך ולהופעת דימום מוחי. באם עלול לגרום לדימום מוגבר בלידה. יש להימנע לכן משימוש באספירין בשליש השלישי להריון למעט בנשים עם קרישתיות יתר. המינונים הניתנים לצורך מניעה נמוכים ואינם גורמים לתופעות הלא רצויות שצוינו.

Nonsteroidal anti-inflammatory drugs‏ (NSAIDs)–בקבוצה זו נכללות תרופות רבות המשמשות לטיפול בכאב, מצבי דלקת והורדת חום ובכללן וולטרן, נורופןנרוסין ואחרים. בהריון משמשות לטיפול בצירים מוקדמים. שימוש במינונים המקובלים לפרקי זמן קצרים נחשב בטוח בהריון. בשליש האחרון להריון ובעיקר לאחר שבוע 32 עלולות תרופות מקבוצה זו לגרום להיצרות ה- ductus arteriosus וליתר לחץ דם ריאתי בילוד וכן לגרום למיעוט מי שפיר ולכן יש להמנע משימוש בתרופה בשליש השלישי להריון

אופטלגין (Optalgin)– תרופה בשימוש נפוץ בארץ בשיכוך כאב והורדת חום. אין עדות לכך שמעלה סיכון למומים מולדים. רמות גבוהות של התרופה מוצאים בחלב במניקות ולכן יש לשקול תרופות אחרות בהנקה.

מורפין – אינה מומלצת בהריון כיוון שעלולה לגרוםלתסמונת גמילה ואף לפרכוסים בילוד. בנוסף עלולה לגרום לדיכוי נשימתי של הילוד כשנלקחת בסמוך ללידה.

טרמדקס (Tramadex)– שימוש סביב הלידה עלול לגרום לדיכוי נשימתי בילוד ולכן אינו מומלץ.

תרופות לטיפול בבחילה והקאה בהריון:

בחילה והקאה הינן תופעות שכיחות בהריון, בעיקר בשבועות ההיריון המוקדמים. התרופות המקובלות לשימוש (פרמין, פנרגן, דוקסילאמין ואנטי היסטמינים) אינן קשורות בעליה בסיכון למומים מולדים ונחשבות בטוחות בהריון. לגבי התרופה זופרן המשמשת במקרים עמידים לתרופות האחרות, הניסיון בשימוש בתרופה זו בהריון אינו עשיר ואולם לא דווח בספרות על טרטוגניות  בהקשר לשימוש בה.

תרופות אנטיביוטיות:

תרופות אנטיביוטיות רבות הנפוצות בשימוש נחשבות בטוחות לשימוש בהריון. דוגמאות:

  • תרופות ממשפחת הפניצילינים– בכללן אוגמנטין. אלה הן אנטיביוטיקות הבחירה בהריון.
  • תרופות ממשפחת הצפלוספורינים– בקבוצה זו נכללות אנטיביוטיקות כדוגמת זינט(Zinnat)הנרשמת לעיתים קרובות לטיפול בדלקות בדרכי השתן.
  • תרופות ממשפחתהמקרולידים– משמשות בין היתר לטיפול בדלקת ראות. אריתרומיצין היא הותיקה בקבוצה ונחשבת בטוחה בהריון. תרופות אחרות בקבוצה כמו אזניל (Azenil) ורוליד אינן ידועות כטרטוגניות אך הנסיון עמן מועט יותר.

חלק מהתרופות האנטיביוטיות עלולות להזיק לעובר המתפתח ומומלץ להימנע מנטילתן בהריון. לדוגמא: תרופות מקבוצת הטטרציקליניםעלולות לגרום לפגיעה בהתפתחות השיניים כשנלקחות מהטרימסטר השני ואילך. יחד עם זאת, במרבית המקרים גם אם ניטלו אנטיביוטיות אלה בהריון הן אינן גורמות למומים ונטילתן אינה מהווה התוויה להפסקת הריון.

מומלץ בכל מקרה להיוועץ עם רופא טרם נטילת אנטיביוטיקה ספציפית בהריון.

תרופות נוגדות דיכאון:

תרופות ממשפחת ה-SSRI ‏ (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors)

תרופות ממשפחה זו מצויות בשימוש נרחב לטיפול בדיכאון ומצבי חרדה. לטיפול בנשים בהיריון הסובלות מדיכאון חשיבות רבהבמניעת פגיעה בבריאות האם והתפתחות הילוד. מחקרים רבים מראים כי תרופות מקבוצת ה SSRI בטוחות יחסית לשימוש בהריון. בספרות הרפואית קיימים מספר דיווחים על קשר אפשרי בין שימוש בפרוזאק(תרופה ספציפית מקבוצת ה  (SSRIבשליש הראשון להריוןלהופעה של מום לב בעובר. בנוסף, ישנן עבודות המראות קשר בין שימוש ב SSRIs בהריון למשקלי לידה נמוכים, לידות מוקדמות ו “תסמונת גמילה” בילודים בעיקר כשהתרופה ניטלת במהלך השליש השלישי להיריון. יחד עם מחקרים אפידמיולוגים (ברמת האוכלוסיה) מעידים כאמור על בטיחות יחסית של SSRI’s בהיריון.לעומת זאת, הימנעותמטיפול בנשים הסובלות מדיכאון עלולה לפגוע בבריאותהאם והתינוק.  סיכונים אלה עולים על הסיכון הכרוכים בנטילת התרופה ולכן ההמלצה הרווחת בספרות היא לא להפסיק ליטול תרופות אלה בהיריון.במהלך הלידה, חשוב לעדכן את רופאי הילדים לגבי נטילת התרופה על מנת להבטיח מעקב צמוד יותר אחר הילוד.

ולסיכום:

מומלץ לנשים הרות להיוועץ עם רופא טרם נטילת תרופות בהריון. בנשים הנוטלות תרופות קבועות מוטב לבצע יעוץ זה טרם ההיריון על מנת לאפשר החלפת תרופות להן ידועות השפעות טרטוגניותבתרופותבטוחותיותר בהריון.

מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופות בהריון ניתן לקבל מהמרכז הטרטולוגי בטלפון: 02-5082825

 

 

 

 

 

 

Loading...