שאלות ותשובות

לקראת הריון ובמהלכו ובעקבות ביצוע הבדיקות השונות עולות לעיתים שאלות והתלבטויות.

כאן תוכלי לשאול ולקבל תשובה מקצועית ומהימנה

מבטיחה לענות בהקדם

שלך, ד”ר אפרת חדי 

 
  • אוטרסאונד תלת מימד

    שלום,

    כמה ימים אחרי המחזור מומלץ לבצע אולטרסאונד תלת מימד להדגמת חלל הרחם?-לאתר הדבקויות ברחם,

    ,והאם האולטרסאונד תלת מימד יכול החליף צילום רחם?

    בת 30 אחרי שתי לידות רגילות . לידה אחרונה לפני 4.5 שנים

    במהלכם, 3 הפלות חוזרות וגרידה אחת בשליש הראשון של ההריון.

    אודה לתגובתך

    חני

    חני שלום
    אולטרה סאונד תלת מימד מסייע בהערכת חלל הרחם ומאפשר הדגמת מומים במבנה החלל או ממצאים הבולטים לחלל כמו שרירנים. הדגמה טובה של מבנה החלל דורשת רירית רחם מעובה ולכן הזמן האופטימלי לביצוע הבדיקה היא בסמוך למועד הביוץ, כלומר 2-3 שבועות לאחר התחלת הוסת (בנשים עם וסת של 28 יום).
    מום מולד במבנה חלל הרחם עלול לגרום להפלות חוזרות (כולל הפלות מאוחרות), לידות מוקדמות, עיכוב גדילה תוך רחמי ומצגים לא תקינים בלידה (עכוז למשל).
    אי פריון שניוני, (לאחר הריונות ספונטנים שהסתיימו בלידה), כמו במקרה שלך, עשוי להיות תוצאה של הדבקויות בחלל או חסימת חצוצרות. במקרה של חסימת חצוצרות לא יושג בדר”כ הריון תוך רחמי. הדבקויות בחלל יתכנו לאחר פרוצדורות רחמיות (גרידות לדוגמא) ועלולות להפריע להתפתחות הריון. במקרה זה מומלץ להשלים גם צילום רחם /היסטרוסקופיה להדגמת חלל הרחם . במקרים כאלה רירית הרחם עשויה להיות דקה לאורך כל מחזור הוסת וההדמיה התלת מימדית מוגבלת.
    בהלצחה בהמשך
    ד”ר אפרת חדי

  • בשבוע 23 ראו שיש לעוברית רחם הייתכן שבשבוע 27 נעלם?

    לא מצליחים להבין את מין העובר גם בשבוע 27. בהתחלה היה רושם שזאת נקבה וכנראה הדגדגן מוגדל וראו רחם של העוברית בשבוע 23. כרגע בשבוע 27 אותה רופאה לא רואה רחם ולא מצליחה לזהות את מין העובר

    דגדגן (=קליטוריס) מוגדל יכול להיות מצב נורמלי (וראנט נורמלי) אך מאידך יכול לשקף ליקוי בהתפתחות תקינה של אברי המין החיצונים בעובר. במקרה האחרון יכול להוות גם חלק מתסמונת בעובר הכוללת בעיות נוספות כולל פגמים אחרים במערכת הרבייה שלא את כולם ניתן לגלות בהריון. מצב זה קשור לעיתים קרובות בהפרעה בהפרשת הורמונים שונים (לדוגמא congenital adrenal hyperplasia) בעובר עם כרומוזומי מין נקביים או בפגם בקולטנים להורמונים אלה ( לדוגמא Androgen Insensitivity Syndrome) בעובר עם כרומוזומי מין זכריים.
    על מנת להעריך את משמעות הממצא יש צורך לזהות את מין העובר הגנוטיפי (על פי כרומוזומי המין). חשוב לכן במקרים אלה לבצע יעוץ וברור גנטי.
    בנוסף יש צורך לבצע סקירה מכוונת לאיפון הגניטליה (אברי המין) העוברית ובניסיון לאתר/לשלול קיומם של מומים אפשריים נוספים היכולים להיות קיימים במקרים אלה כגון מומים מערכת השתן, העיכול והמח.
    מציעה כי תפני בהקדם לרופא הנשים המטפל שלך לצורך הפנייתך ליעוץ גנטי ולסקירה מכוונת
    מאחלת לך המשך הריון מוצלח
    ד”ר אפרת חדי

  • היפוך חיצוני

    שלום, רציתי לדעת אם שליה קדמית מקשה על היפוך חיצוני? והאם אפשרי לעשות היפוך חיצוני במקרה כזה? סיכויי ההצלחה יורדים?

    טל שלום
    היפוך חיצוני נועד להעלות את הסיכוי ללידה רגילה של עובר במצג ראש והספרות אכן מראה כי היפוכים חיצוניים מפחיתים מצגי עכוז בלידה וצורך בניתוחים חיצוניים. ואולם לא כי ההיפוכים מצליחים.
    עבודות שבדקו מהם גורמי החיזוי להצלחת היפוך חיצוני מצאו כי המנבא החשוב ביותר הינו חוסר ביסוס של העכוז באגן ויכולת למשש את ראש העובר טרם נסיון ההיפוך. ממצאים אלה הגיונים שכן הפעולה הראשונה המבוצעת במהלך נסיון ההיפוך הינה הרמת העכוז של העובר מהאגן (קשה יותר כשהעכוז מבוסס באגן) ובהמשך הכוונת ראש העובר לכוון האגן. גורמים נוספים שנקשרו בהצלחת נסיונות היפוך הינם ולדנות (נשים שילדו בעבר), גיל הריון לפני שבוע 37 (שאז בדרך כלל כמות מי השפיר גדולה יותר) ושליות שאינן קדמיות. גורמים שנמצאו מפחיתים סיכויי הצלחת היפוך הינם: עכוז מבוסס באגן, השמנת יתר, נשים לקראת לידה ראשונה, רחם שאינו רפוי (נוכחות צירים), מיעוט מי שפיר, כאשר סקרום העובר אחורי ושליה קדמית .
    לשאלתך אם כן, שליה קדמית עשויה להקטין סיכויי הצלחת היפוך חיצוני, אך יש לזכור כי מדובר באחד ממספר גורמים מנבאים וכי הספרות הקיימת מראה כי ישנן גורמים המשפיעים יותר על סיכויי ההצלחה ממיקום השליה.
    בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא המבצע טרם ביצוע הפעולה ולאחר שנבדקת על ידו לגבי סיכויי ההצלחה ולקבל החלטה בהתאם.
    מאחלת לך לידה קלה ובטוחה
    ד”ר אפרת חדי
  • עובר קטן באולטרסאונד

    שלום,

    באולטרסאונד של גדילת העובר ראו שיש הבדל של בין שבועיים לשלוש בגודל של העובר לעומר השבוע בו הייתי, עשית את הבדיקה 3 פעמים ובכולם התשובה אומרת שיש את ההבדל, האם זה מעיד על משהו, בנוסף אני רוצה לציין שאני די קטנה מבחינת גובה ומשקל, אשמח לתשובה,

    תודה ויום טוב

    קליה שלום

    אולטרהסאונד לגדילת העובר מתבצע באופן שגרתי בשבועות 30-34 להריון ולכן למרות שלא ציינת בשאלתך אני מניחה שהערכת המשקל בוצעה בטווח זמן זה. יש כמובן משמעות שונה לפער גדילה של 2-3 שבועות המתגלה בשבועות הריון מוקדמים לעומת מאוחרים: ככל שמדובר בהריון צעיר יותר פערים כאלה הינם בעלי משמעות גדולה יותר. במקרים שבהם אותר פער בגדילת העובר יש לבדוק תחילה כי גיל ההריון נכון ובמידת הצורך לתקן אותו לפי בדיקות אולטרסאונד שבוצעו  מוקדם בהריון. בחלק מהמקרים יתברר כי מדובר בהריון צעיר יותר ולא בעובר קטן. משקלה וגובהה של האשה ההרה משפיעים כמובן על משקל העובר ויש בכך הגיון אבולוציוני (שהרי בסופו של דבר משקל הילוד צריך להתאים לגודלה של האשה היולדת אותו). הורים נמוכים/”קטנים” בדרך כלל ילדו תינוקות קטנים יותר מהורים גבוהים /”גדולים”. עוברים  קטנים על רקע משפחתי /גנטי יכולים להיות בריאים לחלוטין. ואולם כדי להגדיר כי עובר קטן על רקע הגנטיקה של הוריו ולא עקב הפרעה (בדרך כלל שליתית) המונעת ממנו לממש את פוטנצאל הגדילה שלו ברחם יש צורך בהערכה נוספת. הערכה זו מבוצעת בבדיקת אולטרסאונד וכוללת פרט להערכת המשקל גם הערכת הפרופיל הביופסקלי (נוכחות תנועות גוף , תנועות נשימה, טונוס  ותקינות נפח מי השפיר) וכן הערכת זרימות הדם בכלי הדם הטבורים והעובריים. המשך המעקב תלוי בתוצאות בדיקה זו. כאשר ההערכה תקינה והפערים בגדילה אינם קיצוניים יומלץ מעקב גדילה חוזר לאחר 2-3 שבועות. במקרים של חשד לעיכוב גדילה על רקע שליתי ובכל מקרה של פערי גדילה קיצונים יהיה צורך בברור נוסף ובהמשך מעקב הריון בסיכון.

    ממליצה כי תפני עם תוצאות הערכת המשקל שבצעת לרופא הנשים שלך על מנת שינחה אותך לגבי המשך המעקב /הברור הנדרש.

    בהצלחה

    ד”ר אפרת חדי

  • יעוץ גנטי

    היי, אני בהריון בשבוע 11 עשיתי בדיקות גנטיות בינואר האחרון אבל הבנתי שזה לא בודק על תסמונת דאון ובן דוד שלי מצד האבא יש לו תסמונת דאון. יש לי שקיפות עורפית עוד שבועיים האם זה חל גם עלי אותו הגן ? יש לי צורך ללכת לעשות בדיקה גנטית שבודקת על הנשאות של גן כזה ?

    תודה רבה

    אלונה שלום
    מרבית המקרים (כ 95%) של תסמונת דאון אינם גנטיים /משפחתיים ולכן תסמונת דאון בבן דודך אינה מעלה את הסיכון שלך לעובר עם תסמונת דאון.
    בנשים שחוו בעצמן הריון קודם עם תסמונת דאון קיים סיכון מוגבר להריון נוסף עם הפרעה כרומוזומלית והוא  עומד על כ 1%, במקרים אלה ההמלצה הינה לבצע דיקור מי שפיר בהריונות הבאים.
    במקרה שלך לא מדובר כנראה בנטיה גנטית והסיכון הבסיסי לתסמונת דאון קשור בגילך בלבד.
    בדיקת השקיפות העורפית ובדיקות הסקר הביוכימי הראשון המתבצעות בשבועות 11-13+6 יאפשרו קביעה מדויקת יותר של הסיכון לתסמונת דאון בהריונך הנוכחי. תוצאות הבדיקות (תשובות הסקר מתקבלות כשבועים לאחר ביצוע בדיקת הדם) יאפשרו לך לקבל החלטה לגבי הצורך בביצוע בדיקות נוספות.
    מאחלת לך הריון מוצלח
    ד”ר אפרת חדי
  • מה אסור לאכול בהריון?

    מזונות/משקאות מסוימים עלולים להזיק לאשה ההרה ולעובר המתפתח ולכן יש להימנע מצריכתם בהריון:

    אלכוהול:

    צריכת אלכוהול אינה מומלצת בהריון. חשיפת העובר לאלכוהול מעלה סיכון לפרעות גדילה, שינויים בתווי הפנים (דיסמורפיזם), הפרעות קוגניטיביות וכן קשורה בעליה בתמותת עוברים/תינוקות. הנזק עולה ככל שהעובר נחשף לרמות אלכוהול גבוהות יותר. כיוון שאין מספיק נתונים לגבי המינון הבטוח בהריון ההמלצה הינה להימנע משתיית אלכוהול לאורך כל ההיריון.

    בשר נא ודגים לא מבושלים ומוצרי חלב לא מפוסטרים:

    מזונות מן החי עלולים להוות מקור לזיהומים חיידקיים. הירידה בחיסוניות הקיימת בהריון גורמת לכך שנשים הרות רגישות יותר לזיהומים מסוג זה. זיהום אימהי יכול להיות מלווה גם בפגיעה עוברית. יש  לכן להימנע מצריכת בשר, דגים/פירות ים וביצים שלא בושלו דיים (דוגמת סושי וקרפצ’יו) וכן להימנע מצריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים (קרמבו מותר כי עשוי מאבקת חלבון שעבר פיסטור).

    למניעת חשיפה לזיהומים ממזונות מומלץ להימנע גם מסלטים (כמו סלט חומוס) שאינם נשמרים בתנאי קירור טובים ומגבינות עובש. יש בנוסף להקפיד על שטיפה קפדנית של ירקות ופירות.

    חלק מהדגים (לדוגמא מקרל) מכילים רמות גבוהות של כספית ובשל רעילותו למח העובר יש להימנע מאכילתם בהריון גם בצורתם המבושלת.

     

     

  • אילו מזונות /תוספי מזון חשוב לצרוך בהריון ?

    לתזונה האימהית במהלך ההיריון ישנה חשיבות הן עבור האישה ההרה והן עבור עוברה. תזונה עשירה בוויטמינים ומינרלים כולל אכילת ירקות, פירות וקטניות חשובה בהריון אך לעיתים קרובות אינה מספיקה על מנת לספק את כל צורכי ההיריון. כבר בחודשים טרם הכניסה להריון ועד סוף הטרימסטר הראשון קיימת חשיבות רבה לנטילת חומצה פולית לצורך מניעת מומים פתוחים בתעלה העצבית (Neural tube defects). המינון  היומי המומלץ הינו 400 מיקרוגרם (0.4 מ”ג) ואולם קיימים מצבים בהם המינון המומלץ הינו 4 מ”ג. לדוגמא- בנשים עם הריון קודם/קרוב משפחה עם מום בתעלת השדרה, בנשים עם מוטציה ב MTHFR, בנשים סוכרתיות, בנשים עם השמנת יתר, בנשים עם מחלות תת ספיגה ובנשים הנוטלת תרופות מסוימות. במהלך ההיריון מומלץ לנשים הרות ליטול מולטיוויטמין (דוגמת Prenatal) על מנת לתת מענה לצריכת הוויטמינים המוגברת של האישה ההרה ועוברה. ברזל מומלץ ליטול בנפרד, למניעת אנמיה אימהית וסיבוכי הריון ולידה הקשורים בה. המינון היומי המומלץ הינו 30 מ”ג החל מהשליש הראשון להריון וגבוה יותר במקרים של אנמיה. את תכשירי הברזל מומלץ ליטול עם כוס מים מלאה, שעתיים לפני או אחרי אכילת מוצרי חלב, תוספי סידן, קפאין או ביצים. עדיף ליטול עם מיץ הדרים או ויטמין C להגברת הספיגה.

    צריכת הסידן המומלצת בהריון ובהנקה הינה 1000 מ”ג ביום. הסידן חשוב לבניית השלד והשיניים של העובר. סידן מצוי במוצרי חלב, סרדינים, ירקות – בעיקר ירוקים,  קטניות , טחינה (עדיף מלאה), אגוזים ושקדים, פירות כגון תפוזים ופפאיה ופירות יבשים (צימוקים, משמשים ותאנים). בנוסף לצריכת סידן יש חשיבות לצריכת ויטמין D המסייע בספיגת הסידן. לוויטמין D חשיבות גם במניעת זיהומים וחיזוק הערכת החיסונית. מקורות לוויטמין D הינן חשיפה לשמש ומהתזונה. ככלל לא מומלץ לבדוק רמות ויטמין D בכל הנשים ההרות אלא בקבוצות סיכון כי ערכי הסף התקינים אינם ברורים. נשים צמחוניות הינן בסיכון לרמות ויטמין D נמוכות. ויטמין D קיים גם במולטי ויטמינים המומלצים לנטילה בהריון.

    חומצת שומן חיונית מסוג אומגה 3 חשובה להתפתחות המח והראיה בעובר והיא מצויה במזונות שונים ובעיקר בדגי ים שמנים כגון סלמון ובאצות. על מנת להגיע לרמה הרצויה מומלץ לצרוך שתי מנות דג בשבוע (כולל טונה בהירה משימורים). יש להימנע מצריכת דגים המכילים רמות גבוהות של כספית כגון מקרל וסטייק טונה. ניתן לקבל אומגה 3 גם מתוספי מזון.

    ההמלצות המופיעות כאן הינן בהתאם לנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.

     

  • טיפולי שיניים במהלך הריון- האם מותר?

    נשים רבות חוששות לבצע טיפולי שיניים בזמן ההיריון וההנקה מתוך חשש לפגיעה בעובר ובתינוק היונק. ואולם, טיפולי שיניים ככלל, בכל שלבי ההיריון, אינם מעלים את הסיכון למומים או פגיעה בעובר. ובוודאי שאין לדחותם במקרים בהם יש צורך בטיפול דחוף עקב  כאב שיניים או במצבים שבהם דחיית הטיפול עלולה לגרום לפגיעה בשן וצורך בעקירה בהמשך. קיימים חומרי אלחוש והרדמה מקומית המותרים לשימוש בכל שלבי ההיריון כגון לידוקאין. טיפול במשככי כאב ואנטיביוטיקה במידת הצורך צריכים להיות מוגבלים לכאלה המותרים לשימוש בהריון ובהנקה.

    מומלץ לבצע בדיקת שיניים תקופתית טרם הכניסה להריון ובמידת הצורך לבצע טיפולי שיניים טרם ההיריון. לנשים שלא בצעו בדיקה טרם ההיריון מומלץ לבצע בדיקת שיניים במהלך ההיריון. טיפול שיניים בטרימסטר הראשון אינו מסוכן כאמור, אלא שלעיתים קשה להרה הסובלת מבחילות לשאתו.

    עוד בהקשר זה, נמצא כי קיים קשר בין דלקות חניכיים ולידות מוקדמות. יש לכן לפעול למניעת דלקות חניכיים על ידי צחצוח שיניים קפדני והסרת אבנית על ידי שיננית. טיפולי חניכים אחרים, כגון ניתוחי חניכיים, אינם מומלצים בהריון אלא במקרים חמורים וזאת עקב נפיחות אופיינית של החניכים בהריון המקשה על טיפול מיטבי.

  • אני בשבוע הריון מתקדם וחשה פחות תנועות עובר בהשוואה לשבועות קודמים , האם תקין?

    תחושת תנועות העובר ברחם מתחילה סביב שבוע 20 בהריונות ראשונים (לעיתים מאוחר יותר כתלות במשקל ההרה, מיקום השליה ועוד) ומספר שבועות קודם לכן בהריונות חוזרים. תנועתיות העובר מאשרת לנו כי העובר חש בטוב וכי התפתחותו הנוירולוגית (המוחית) תקינה. תנועות העובר מורגשות תחילה עדינות ובהמשך ברורות יותר. קיימים פרקי זמן בהם העובר ישן ואז לא תחושי תנועות שלו (מחזורי הערות והשינה של העובר נמשכים כ 20 דקות לסירוגין). תנועות העובר פוחתות בתדירותן בשליש האחרון להריון, יתכן עקב העלייה בגודל העובר והירידה בנפח מי השפיר. הבשלת מערכת העצבים המרכזית גורמת לתנועות העובר להיות מתואמות יותר ואולי גם מסיבה זאת הן נחוות כפחות תדירות. תנועתיות העובר מושפעת גם ממצבים אימהיים שונים כולל רמות הסוכר בדם האם, צריכת קפאין, צום, רמת פעילות ותרופות שהאם נוטלת.

    מתי יש לפנות לבדיקה רפואית?

    במידה ואינך חשה תנועות עובר או שתנועות העובר מופחתות מהרגיל יש לפנות למוקד / מיון יולדות להערכה. הברור הראשוני יכלול ניטור עוברי ובדיקת אולטרסאונד להערכת תנועתיות העובר, נפח מי השפיר והערכת גדילת העובר. במקרים רבים הברור הראשוני יהיה תקין ובמקביל תשובי לחוש תנועות ותשוחררי לביתך. יחד עם זאת בחלק מהמקרים הפחתה בתנועות עובר הינה תוצאה של מצוקה עוברית עקב ירידה באספקת החמצן, לעיתים קרובות על רקע הפרעה בתפקוד השליה ובהקשר לעיכוב גדילה תוך רחמי. במקרים אלה יש צורך בברור והמשך מעקב צמוד ולעיתים אף צורך בילוד. הפרעות נוספות הקשורות להפחתה בתנועות עובר הינן ריבוי מי שפיר, אנמיה עוברית, הפרעה בתנועה על רקע פגיעה מוחית, מחלת עצב- שריר ועוד. מצבים אלה דורשים גם הם המשך ברור.

    חשוב שתהיי ערנית לתנועות העובר, בעיקר לאחר שבוע 25. בכל מקרה של הפחתה בתנועתיות העובר מומלץ לפנות בהקדם להערכה רפואית. הערכה תקינה תיתן לך את הביטחון שהעובר חש בטוב . לעומת זאת בחשד  למצוקת עובר יש חשיבות לאבחון וטיפול מוקדם. במקרים בהם יעלה חשד לעיכוב גדילה (כאשר מדדי העובר ובעיקר היקף הבטן קטנים לגיל ההיריון) תופני להמשך ברור הכולל בין היתר הערכת זרימות הדם בכלי דם עובריים. בדיקה זאת נעשית במסגרת סקירה מכוונת ומטרתה להבדיל בין עוברים קטנים על רקע משפחתי/גנטי לאלה שאינם מממשים את פוטנציאל הגדילה שלהם על רקע הפרעה בתפקוד השליה. באחרונים, מאפייני זרימות הדם יספקו גם הערכה של מצב העובר בתוך הרחם ויכוונו את המשך ניהול ההיריון (תכיפות המעקב ומועד הילוד). סקירת המערכות המכוונת תאפשר לבדוק גם קיומם של הסברים אפשריים אחרים להפחתה בתנועות העובר דוגמת אנמיה עוברית.

     

     

  • האם מותר לבצע פעילות גופנית ואם כן, איזו פעילות גופנית מומלץ לעשות בהריון?

    פעילות גופנית חשובה לשמירת בריאות האם והעובר ומומלץ לעסוק בה באופן קבוע במהלך ההיריון. ביצוע פעילות גופנית במהלך ההיריון תורם לתחושת חיוניות, שומר על הכושר האירובי ומחזק את הגוף. יחד עם זאת לא זה הזמן להתחיל לעסוק בפעילות גופנית אינטנסיבית אם אינך מורגלת בה טרם ההיריון.

    במהלך ההיריון, החל משלבים מוקדמים שלו, חלים בגוף שינויים פיסיולוגיים משמעותיים. ביניהם עליית נפח הדם, ירידה ברמת ההמוגלובין ועלית קצב הלב. שינויים אלה יחד עם עליית הצריכה האנרגטית בהריון גורמים לתחושת עייפות ולקושי בביצוע מאמצים שקודם היית מורגלת בהם. אלה שינוים טבעיים, אך יש להתחשב בהם. חשוב להיות קשובים לגוף וליכולותיו ולהתאים את קצב הפעילות הגופנית ליכולות אלה.

    מה כן מומלץ?

    נשים הרגילות לבצע פעילות אירובית (שחיה, ריצה, רכיבת אופניים) יכולות להמשיך לעסוק בה בעצימות הרגילה או בעצימות פחותה בהתאם ליכולתן. לנשים שאינן מורגלות בביצוע פעילות גופנית ובכל זאת מעוניינות לבצע פעילות בהריון מומלץ להתחיל בפעילות ארובית קלה כגון הליכה במשך כחצי שעה. במידה והפעילות הינה מורכבת ומודרכת (כדוגמת פילאטיס, יוגה, שעורי עיצוב) מומלץ לעדכן את המורה בנוגע להריון ולקבל הדרכה מתאימה לגבי תרגילים מומלצים ומאילו תרגילים כדאי להימנע. נשים הרגילות לבצע אימונים בחדר כושר יתייעצו עם מדריך מוסמך לעבודה עם נשים הרות לגבי תכנית האימון המומלצת בהריון.

    מה לא מומלץ?

    לא מומלץ לעסוק בסוגי ספורט המסכנים אותך בחבלה ובעיקר בספורט העלול לגרום לחבלת בטן כגון קיקבוקסינג.

    מומלץ להימנע מפעילות גופנית בזמנים בהם את חווה עייפות גדולה מהרגיל או חולשה שכן במצבים אלה עולה הסיכון לחבלה.

    יש כמובן להקפיד על שתיה מרובה במהלך האימון למניעת התייבשות ועלית חום הגוף.

    ולסיום, חשוב לזכור כי מטרת האימון בהריון אינה ירידה במשקל (ככלל לא מומלץ לרדת במשקל בהריון) ומטרתו העיקרית שמירה על הכושר הגופני האירובי, חיזוק השרירים ושמירה על תחושה חיונית ובריאה.

  • יפורסם לצד השאלה (ניתן להשתמש בשם בדוי)
  •  
Loading...